הקדמה לסדרת המאמרים:
בהתחלה מי שמנסה את השיטה נשאר די מופתע, זה בכלל דיג? איפה הידיים שמסריחות מפתיון, איפה הציפיה לאכילה, זו עבודה קשה שנעשית עם ציוד מאוד שונה ממה שעושים שימוש בשיטות דיג אחרות – זה כבר לא סגנון הדיג שהיית עושה עם אבא כשהיית ילד…
המטרה בסגנון זה היא להניע דמוי בגוף המים באופן שיעורר את אינסטינקט התקיפה של הדגים ויגרום להם לתקוף… דמוי עופרת צבוע. איזה תיאור משעמם. מזל שאנו לא מתכוונים לסכם את הנושא במשפט אחד אלא עומדים לשפוך אור על כל הפינות שלו עם דגש על הציוד.
אז מה זה באמת ג'יג?
בשבילי זה אומר לשכנע דג שהדמוי הקשור לחוט הוא בכלל דג מבודד מהלהקה שמנסה להמלט ושלא נדרשת השקעה רבה כדי לטרוף אותו, או מצד שני בעבודה יותר רגישה ואיטית לשכנע שהדמויי הוא בכלל דגיג תמים ששוחה לאיטו במים לא מודע לסכנות האורבות בצללים. ג'יגינג זה למעשה להניע את הדמוי במהירות והקצב הנכונים על מנת לעורר את אינסטינקט התקיפה של הדג ושיגרמו לדג לתקוף גם אם אינו רעב.
בשביל אחדים ג'יג זה הציוד: ג'יגים, מקלות קרבון, טבעות סיק, חוטי בד, דמויים, סיכות, שוק לידר… ורולר. בשביל אחרים זה הזדמנות מדיטטיבית להתחבר לקצב הפנימי ולקצב של הים. הזדמנות לנקות את הראש והגוף, ולאחדים זו הדרך היעילה והמהנה ביותר להביא הביתה דגים גדולים, (או לתפוס ולשחרר כמובן)
ג'יג היא אולי צורת הדיג הכי אגרסיבית שקיימת. נדרש כח רב, כושר והרבה אמונה (האמונה היא הדבר החשוב ביותר בהתחלה ). אבל כשנתפס דג – אז זה לא סרגוס קטן. דייג הג'יג מטרגט את הדגים הכי תוקפניים ואגרסיבים שיש שם מתחת, אינטיאסים, לוקוסים, פארידות, טונות, ובמשקלים גדולים שלרוב עולים על כמה ק"ג. המשמעות היא שמצד אחד נדרש ציוד קל, ארגונומי, ונוח כי הדייג נדרש להחזיק אותו ביד במשך כמה שעות, ומצד שני הוא חייב ליהיות קשוח, אמין וחזק, הוא חייב לשדר לדייג בדיוק מה קורה שם מתחת וליהיות אינפורמטיבי, חד, ומדוייק. הרבה דרישות שלעיתים נוגדות האחת את השניה.
בסדרת המאמרים הבאה נדון בציוד ונתחיל ברולר, המקל החוט וכו'. ניתן דגשים והסברים לשימוש ולבחירה בכל פריט.
בחלק השני נתמקד ברולרים ובעיקר ברולר השוכב
