טעימה קטנה על מקלות ג'יג ועל מקלות דיג בכלל.
הפעם הראשונה שבה החזקתי מקל ג'יג הייתי סקפטי – הרי שמעתי כל כך הרבה דברים על היכולות המדהימות של המקלות הללו בלחימה עם דגים גדולים וציפיתי למקל שיהיה, איך נאמר, יותר קשוח, כבד וחזק. משהו שמרגישים אותו. מה שהחזקתי ביד היה ההפך – קל, דקיק, עדין למראה, גמיש ולא עשה עלי רושם של מקל רציני…. אני מודה, תעיתי. הדג הראשון שלי בג'יג היה לוקוס במשקל של כקילו שנתפס בג'יג לייט על מקל מדאי – סוג של דמוי לעבודת ג'יג איטית – (ואני חייב להודות שהמחשבה הראשונה שלי כשהחזקתי את המקל היתה שהוא נראה אפילו עדין מידי כדי לדוג איתו קלמרי, אבל הוא הוכיח לי – שוב – שטעיתי) מיותר לציין שהלוקוסון לא היווה אתגר למקל, אולם כבר אז אני זוכר את ההפתעה שלי למראה הכיפוף של המקל הפרבולי. גלגול מהיר, קצת התנגדות, והדג בקיאק. אחחחח… איזה חיוך היה לי!
מאז עברו כמה שנים טובות ומאז המקל הראשון שלי לג'יג הספקתי ללמוד קצת על עבודה עם ג'יגים, מיותר לציין שמאז גם המקלות השתנו עם חומרים חדשים קלים, גמישים וחזקים יותר, טכניקות בניה ושיפור בחמרי הגלם.
ג'יג היא שיטת עבודה שדורשת אמונה רבה … אתה הרי מרים ומוריד חתיכת עופרת עם שום דבר אכיל עליה, ומצפה שדגים יתפסו על זה… כן, בסדר. בהתחלה מי שמנסה את השיטה נשאר די מופתע, זה בכלל דיג? איפה הידיים שמסריחות מפתיון, איפה הציפיה לאכילה, זו עבודה קשה שנעשית עם ציוד מאוד שונה ממה שמוצאים בשיטות דיג אחרות. במילה אחת – זה כבר לא סגנון הדיג שהיית עושה עם אבא כשהיית ילד…
הדגים הגדולים, השימוש בחוטי בד והדמויים הכבדים הציבו את פיתוח מקלות הג'יג בחזית הטכנולוגיה של הדיג, יחד עם פתוח חוטי בד, שאפשרו שימוש ברולרים קטנים וחזקים והולידו ליין שלם של טבעות יעודיות, חד עם פיתוח ושימוש בחומרים קשים שמפזרים חום במהירות, מחזיקי רולר קלים וחזקים, ומקלות מחומרי על: דקים, קלים וחזקים.
במבט ראשון המקלות הללו לא נראים משהו מיוחד – רובם נע סביב ה 1.6 מ בממוצע, ויש להם קוטר קטן. אבל הכי חשוב – הם מתוכננים לעבוד אחרת לגמרי ממקלות דיג אחרים. מה השוני, ישאל בוודאי הקורא? ובכן, מקלות שתוכנו לעבוד עם חוטי מונו חייבים ליהיות בעלי אקשן מהיר – FAST, זאת בגללת יכולת ההמתחות של חוטי המונו. היום עם חוטי הבד שלא נמתחים, האקשן של המקל צריך לפצות על חוסר גמישות החוט והמקלות הם גמישים מאוד ומתוכננים להתכופף בצורה ראדיקלית ומקלים על העומס המופעל על הדייג. תכונת ההתכופפות הזו הדומה לאות U מכונה פראבוליות. המקל סופג את כל המכות והעומס אותו ספג בעבר חוט המונו, ולכן ברבים מהמקלות נעשה שימוש בחומרים מרוכבים ושילובים בין גרפיט לפיברגלס.
הפיברגלס הוא מאוד חזק אבל יש לו אקשן איטי מאוד. לעומתו הגרפיט מהירה אולם היא שבירה, שילוב נכון בין שניהם מקנה כח רב, גמישות, מהירות, ומעל הכל – משקל קל.
אז מה, הכל תלוי במקל? התשובה היא כמובן שלא. נדרש סט מאוזן ודייג שיודע להפעיל הכל יחד כמו כומר שמרקיד מקהלה בכנסיה בדרום לואיזיאנה. מקל, רולר וחוט. וכמובן שוק לידר, קרסים וג'יג שצריכים להתאים זה לזה כמו כפפה ליד, וכולם יחד מתאימים לדייג אולם, המקל הוא הלב, אחראי מצד אחד על המלחמה עם הדג אולם גם על הקניית התנועה הנכונה לג'יג. ג'יגינג זה כמו אימון, שלא נאמר סוג של ספורט (כל הנשים שאומרות לנו שאנו לא עושים ספורט, שימו לב – זה ספורט) ולכן חשוב שהציוד יהיה נוח לשימוש, קל, וארגונומי ומתאים לדייג, נוח ליד אך גם תחת בית השחי. אבל, בראש ובראשונה המקלות הללו תוכננו למשימה עיקרית אחת – עבודת ג'יג בעומק ולצורך כך, הם חייבים ליהיות בנויים כמכונה קשוחה ועמידה.
בואו נדבר על תושבות הרולר והטבעות. חלקים אלה במקל עובדים קשה מאוד ונתונים ללחצים אדירים בזמן המאבק בדג והיצרנים עובדים קשה כדי לייצר מוצרים חזקים ועמידים: טבעות שיפזרו את החום מהחיכוך עם החוט ולא יחתכו ממנו, יהיו קלות משקל ויוכלו לעמוד במשיכות הברוטליות מצד הדג ומצד הדייג.
מבחינת הטבעת, נדרש חומר חזק עבור האינסרט (הטבעת הקשה שבתוך המסגרת) שתעמוד בלחצים של חוטי הבד. סיליקון קרביד, אלומיניום אוקסיד וזירקוניום הם רק דוגמא לחלק מהחומרים בהם נעשה שימוש ומסגרות מטיטניום וניירוסטה הן חלק סטנדרטי. הטבעות קשורות בחוטים מיוחדים וייעודיים למשימה והקשירה מצודבקת באפוקסי גמיש וכל המקל צבוע בצבע גמיש שלא ייסדק כשהמקל מתכופף.
בחירת מיקום הטבעות וגדלן משפיע על משקל וביצועי המקל כשהטבעת התחתונה למשל אחראית על כך שהחוט לא יכנס לטבעת בזווית חזקה מידי מה שייצור חיכוך מיותר ומצד שני שלא תיהיה גדולה וכבדה מידי. הטבעות העליונות במקל שמיועד לרולר שוכב הן קטנות וצפופות ותפקידן לשמור שהחוט לא יגע בבלנק. קשירת הטבעות לבלנק אף היא חשובה ביותר. כשטבעות שאינן מחוברות כיאות יתלשו ממקומן בזמן פייט עם דג גדול וכועס.
טבעות ספירליות
אלה חלק מהשמות שניתנים לטבעות במקל לרולר שוכב שמותקנות באופן שמוריד מהעומס על הידיים בזמן העבודה ובזמן המאבק עם דג גדול. במקל שוכב הטבעות מותקנות בצד העליון של המקל לעומת טבעות שמותקנות בצד התחתון במקל לרולר ספינינג.
לפני שנמשיך אשאל אתכם:
כמה פעמים שמעתם מישהו אומר שהרולר השוכב לא מסתדר לו ביד?
כמה פעמים ראיתם מישהו עובד עם שוכב ורואים בבירור שהרולר מתנדנד ימינה ושמאלה בזמן הגלגול?
התחושה שצריך לתקן את נטית הרולר להתגלגל מטה גורמת לחלק מאתנו לחוש שזה פשוט לא רולר נוח!!!
לא תמיד שמים לזה לב אולם היד שמחזיקה את המקל נאלצת (לעיתים בלי ממש לשים לזה לב) לתת תיקונים ולשמור על המקל ישר. הדבר גורם לחלק מאיתנו כאבים בשורש כף היד ולאי נוחות בעבודה עם רולר שוכב, בלי שאנו יודעים שהבעיה טמונה בטבעות… ולא ברולר די לפתור את הבעיה פותחה שיטת ליפוף ומיקום לטבעות שבה המקל הוא מעין כלאיים בין שוכב לספינינג – משתמשים ברולר שוכב אולם הטבעות עושות חצי סיבוב ובסוף יוצאות ממתחת למקל ובאורח פלא הופכות אותו ליציב. הנה סרטון שמסביר זאת באופן מוחשי:
בעבר למקל היה ריפוד מבסיסו ועד למחזיק הרולר ואז שוב מקטע מרופד נוסף מעל הרולר. היום רוב המקלות מצוידים ב SPLIT GRIPS שזה למעשה אומר שיש מקטע במקל בו הבלנק חשוף.
למה זה חשוב בכלל אתם בוודאי שואלים? ובכן נוחות, הורדת משקל, הפחתת חיכוך עם היד וקרבון חשוף שמחליק בקלילות וללא חיכוך על הבגדים יחד עם שיפור התחושה של מה שמתרחש שם בקצה החוט הם רק חלק מהתשובות. מקלות עם ריפוד EVA מלא ישתפשפו בבגדים, יתפסו עליהם ויגרמו חוסר נוחות על העור.
כל הזכויות שמורות ל fishing-online יבואנית blackhole בישראל www.blackhole.co.il
