אם מישהו מהקוראים היה פוגש אותי בתחילת שנות השמונים באחד מחופי הארץ ורואה אותי מסתובב עם פיתיון נוצה וחכת "סילסטאר" 2.70 מטר מעאפנה, סביר להניח שאם היה לו סלולרי כבר אז, הוא בוודאי הוא היה שולף אותו וממהר להתקשר לשירותי הרווחה כדי לדווח על איזה דפוק שברח, כפי הנראה, ממוסד פסיכיאטרי ושיש להחזירו לאשפוז בדחיפות.
נכון, זה מה שחשבו עלי אז… "הדפוק עם הנוצות וחלקי המתכת הנוצצים". אבל אז גם הסתרתי הכל, שמרתי הכל לעצמי ולא נידבתי שום מידע על דגים, פיתיונות או שיטות דייג. כיום הגישה שלי שונה, ובמסגרת מאמר זה אני שמח לחלוק אתכם "ים" של מידע, עובדות, עצות, המלצות וטיפים שכולם מבוססים אך ורק על הניסיון שצברתי בשטח – ניסיון מעשי נטו.
איך מ'זרז'רים?
קראנו כבר את כל מה שכתבו, רכשנו את כל הציוד עליו המליצו לנו, וגם הצטיידנו בכל הדמויים לפי ההמלצות, מצאנו זמן פנוי והגענו לחוף עליו כולם אומרים שהוא"לוהט". מה עושים עכשיו? איך ניגשים לכל הנושא הזה?
אני יוצא מתוך הנחה שאם אתה מעונין להיכנס לתחום הז'רז'ור, אתה כבר יודע לתפעל חכה ורולר, לבצע הטלות, להתמודד בהצלחה עם דג שנתפס ולהביא אותו אל החוף.
בהתבסס על הנחה זו, לפניכם נוהל מסודר לדייג המתחיל בז'רז'ור.
הכנת החכה והרולר
א. הרכב את החכה וודא שהטבעות של כל קטעי החכה מיושרות בקו אחד עם תושבת הרולר. בחכות 3 חלקים (או יותר) מומלץ להתחיל את ההרכבה מן החלקים העליונים (מלמעלה למטה).
ב. הצמד את הרולר לתושבת הרולר והדק היטב את אום ההידוק או את הטבעות. עכשיו ודא שהרולר אינו מתנדנד לצדדים בתוך התושבת שלו ושהוא מקובע כיאות.
ג. כעת נוודא שהחוט תקין ולא נפגע ביציאה הקודמת.- חוט שהשתפשף בסלע או נפגע משיני דגים שתפסנו עלול להכשל ולכן יש לוודא שנתחיל לעבוד עם חוט נקי מפגמים: לכן, בדוק את הקטע הקדמי של החוט ברולר. אם החוט שחוק או מחוספס – חתוך קטע באורך של מספר מטרים.
הערה: אסור בהחלט להשליך על החוף שאריות חוטים. עופות המים מלקטים שאריות אלה לצורך בניית קינים וחוטי הניילון והבד גורמים לחנק של הגוזלים. כללית, אנו חייבים לשמור על ניקיון הסביבה החופית ולא להשאיר אחרינו פסולת מכל סוג שהוא.
ד. העבר את החוט מתחת לקשת דרך גלגלת החוט (Line Roller), פתח את הקלאץ`, משוך חוט והשחל אותו דרך הטבעות מלמטה למעלה. הקפד שלא "לדלג" על אף אחת מן הטבעות.
ה. לאחר שהשחלת את החוט דרך טבעת הקצה (הטבעת העליונה), משוך קטע נוסף של חוט מתוך הרולר כך שתוכל לבצע את קשירת ציוד הקצה בנוחיות.
חיבור הדמוי
אני אישית עובד תמיד "נקי". אינני משתמש בבומבט, בולדו, מצוף זריקה או כל תוספת משקל אחרת. אני גם נמנע מקשירת תלאי או סביבולים ומעדיף לקשור את הדמוי ישירות לחוט הראשי, וזאת מן הסיבות הבאות:
· כל קשר לאורך החוט מהווה נקודת כשל פוטנציאלית.
· קשירת הדמוי ישירות לחוט הראשי מבטיחה מגע טוב יותר בין הדיג לדמוי ושליטה יעילה יותר בדמוי.
· לדעתי, אם החכה והחוט מתאימים, ניתן להטיל כל דמוי, בכל משקל, למרחק סביר – ללא כל אמצעי עזר.
ברם, למרות האמור לעיל, בז'ירז'ור קל אפשר בהחלט לקשור לחוט הראשי סביבול קטן עם תפס קפיצי ("סיכה"), וזאת עקב הסיבות הבאות:
· הצורך בהחלפה תכופה של הדמויים והמעבר התכוף מסוג אחד של פיתיון לסוג אחר.
· בז'ירז'ור קל סוגי הדגים שנתפסים אינם חזקים במיוחד ולכן סביר להניח שסביבול-סיכה יעמוד בלחצים שנוצרים.
בכל מקרה, חשוב להקפיד ולהשתמש בסביבול-סיכה איכותי.
בז'ירז'ור בינוני עדיף לקשור את הדמוי ישירות לחוט הראשי, בעיקר אם משתמשים בפיתיון נוצה. חיבור ישיר שכזה ימנע קיפול או "שבר" בחוט – מצב העלול להפריע לביצוע שיטת ההקפצה.
אם משתמשים בניקל אפשר לחבר לחוט הראשי סביבול-סיכה בתנאי שהוא מסוגל להתמודד עם דגים שמשקלם עד 2 ק"ג. חשוב לזכור שאנטיאס או טרכון שמשקלו 2 ק"ג ניחן בכוח רב יותר מאשר דגים אחרים במשקל זהה ויש לקחת בחשבון שדג במשקל זה יידע להפעיל כח השווה לפי שלוש ממשקלו.
בז'ירז'ור כבד אסור בתכלית האיסור להוסיף לחוט הראשי מרכיב נוסף כלשהו (סביבול, סביבול-סיכה או תלאי), וזאת מכיוון שבמקרה זה מדובר בדגים חזקים במיוחד.
דייג בעזרת "בומבט"
הבומבט (Bombette) (באיטלקית = פצצה קטנה) הוא אמצעי-עזר להטלה המהווה שילוב בין משקולת למצוף. הבומבט, שהומצא באיטליה, נועד לספק תוספת משקל לפיתיונות מלאכותיים קטנים וקלים במיוחד, כגון דמויי סיליקון ("דלתא", "רגלו" וכדומה, ראה להלן), דמויי-דג קטנים ואפילו דמויי חרקים (Flies), וזאת לצורך הארכת טווח ההטלה. בניגוד למשקולת עופרת רגילה, קיימים בומבטים שוקעים, בומבטים צפים ובומבטים צפים למחצה, ולכן סוג הבומבט משפיע גם על תנועת הדמוי ועל השליטה בו. תפקידה של הצינורית החלולה שכולל הבומבט הוא למנוע הסתבכות של הריג במהלך ההטלה והז'ירז'ור
אישית, אינני ממליץ למז'רז'רים מתחילים להשתמש בבומבט מכיוון שהשימוש באמצעי-עזר זה ימנע מן הדייג לשפר את רמת הביצועים שלו הן לגבי ההטלה והן לגבי תפעול הדמויים והשליטה בהם. עם זאת, אין מניעה שדייגים מנוסים יותר ייעזרו בבומבט במידת הצורך.
אם משתמשים בבומבט, אחת השיטות היעילות ביותר היא לבצע ז'ירז'ור מהיר ביותר תוך שמירה על קשר עין רציף עם הבומבט והדמוי. ברגע שמבחינים ברדיפה מאטים את קצב הגלגול ובכך מאפשרים לדג לתקוף את הדמוי. למעשה, בשיטה זו דווקא התנועה המהירה של הבומבט היא שגורמת לדג לרדוף אחר הריג, ולמעשה נוצר כאן מעין דמוי Topwater. זו גם הסיבה לכך שבמקרים רבים הדג תוקף את הבומבט ולא את הדמוי.
השימוש בבומבט – אם בכלל – מומלץ אך ורק בז'ירז'ור קל, ובז'ירז'ור בינוני וכבד הוא אינו מומלץ ולמעשה מיותר.
שיטת הז'ירז'ור
את שיטת הז'ירז'ור קובעים על פי סוג הדמוי וסוג הדג שאנו מעונינים לתפוס. גם תנאי החוף ומצב הים משפיעים על שיטת הז'ירז'ור.
נושא זה נדון בהרחבה בפרק "בחירת הדמוי ושיטת הז'ירז'ור והתאמתם לעונה ולסוג הדג" להלן.
כעיקרון, במהלך הז'ירז'ור מומלץ להחזיק את החכה קרוב ככל האפשר לפני המים, במצב אופקי. ראשית, זהו המצב שמבטיח תנועה מיטבית של הדמוי במים. שנית, מצב זה מותיר מרחב מספיק לביצוע Hookset (משיכה חדה של החכה לצורך נעיצת הקרס).
מאת: מאמון עודה, הנצרתי מס' 1
