על האובססיה לנקות ציוד
כתב – איציק שמלי
שלוש רעות חולות אפיינו את חודש נובמבר האחרון. הראשונה בדמות עומס אסטרונומי בעבודה. השנייה בדמות מזג אוויר הפכפך ומעצבן. השלישית בדמות גל כלשהוא של ייאוש ודיכאון ממצב הים ומהעובדה שהדגים פשוט מסרבים להגיע, כאילו ששנת 2040 (השנה שבה על פי התחזית יהיה הים התיכון ריק לחלוטין מדגים) הגיעה מוקדם מהצפוי. ולאחד כמוני, שדייג באמצע השבוע מגביל אותו כרגע לסוג אחד של דג – ברקודה – היה החודש הזה בסופו של דבר מסוכם לדבר אחד: הרבה שעות בית, חוסר שעות ים.
…ומידי בוקר וערב בעודי חולף על פני הציוד היתום ביציאתי או בכניסתי למיטה, לא יכולתי שלא לחשוב על העובדה שלפחות הציוד יתום משימוש, אבל נקי ויפה. ועם המשך המחשבה אני לא יכול שלא לציין את העובדה שבשנים האחרונות, באופן מסורתי וסיסטמתי, חלק מזמן הדייג שלי מוקדש לניקוי הציוד בצורה פדנטית – כחולה ניקיון מהשורה הראשונה (והמחמירים יגידו שאת החדר איני מנקה באותה הצורה והאהבה).
אני לא יודע מאיפה זה בא.
…ובכן, אני יודע מאיפה זה בא. זה מגיע מימיי בפורום הדייג הישראלי, וחוזר להודעות ה"הפחדה" שקראתי בימיי הראשונים כדייג על החשיבות שבניקוי הציוד שלנו. מפה לשם ואני מוצא את עצמי מבזבז בערך 20 דקות עד חצי שעה בהברשת הציוד, החל מהחכה ועד לחישוקים של הדמוי – לאחר כל יציאה לים. ולאחר שנים ספורות של עשייה חשובה (שללא ספק צריכה להיכלל בסופו של דבר למספר של שנים אותם הקדשתי אך ורק לכך – בדיוק כפי שנטען כי במהלך חיינו אנחנו מבלים בערך 3-4 שנים בשירותים…), אני יכול להגיע למסקנה אחת: אני לא מרגיש שיפור. האם זה באמת מאריך חיים? האם בעידן שבו אנחנו מחליפים ציוד אחת לשנתיים, יש סיבה להתנהג כאילו הדמוי נשאר איתי ל-20 השנים הקרובות?
לצערי הרב אף אחד עדיין לא הציג לי הסבר משכנע לשאלה איך המלח שבים הורס לי את החכה, את הסרבל, את הכיסוי של הפלאפון, את חוט הבד, את נעלי הצלילה, את הפלייר אל-חלד שלי, את הפאוץ' שלי, ועוד. העצוב הוא… שאני אמשיך לנקות את הציוד גם בשנים הקרובות. כי הרעיון והפחד כבר נקלטו. חלק מהאנשים, כך אני סבור, משקרים את עצמם ואומרים שהניקוי זה חלק מהדייג והתחביב. גם אני הייתי שם. ובכן, זה שקר. זאת מעמסה מעצבנת. היא מבזבזת לי זמן יקר, שאותו הייתי יכול להעביר או בים, או בשתיית קפה שני בבית.
כמו הרבה דברים אבסורדים בחיים אי אפשר שלא לחוש את צחוק הגורל: על הרצון לשמר ציוד, המתקשה להתעייף בשל המחסור. וכפי שכתבתי במאמר הקודם שלי, אני אחזור ואשאל שוב: מתוך תרשים העוגה הכולל של תחביב הדייג – מה האחוז של הדייג עצמו מתוך שאר העיסוקים הנוגעים לתחום?
