סוגי הפתיונות המתאימים לשימוש בים בדיג חופי ובבולוס מסירה.
לדגים שונים, בתנאי ים שונים ובמזג אוויר שונה מתאימים פתיונות שונים. בחירה בפתיון הנכון יכולה ליהיות ההבדל בין לחזור הביתה עם דגים או לחזור עם שקית ריקה. בנוסף, עם הפתיון המתאים ניתן לכוון לדג אותו רוצים לתפוס – למשל עם בוא הסתיו ותחילת החורף ניתן לכוון לתפיסת אג'אג'ים אם משתמשים בסרטנים כפתיון. מרמירים גדולים או לבטים אם בוחרים בתולעים וכו'. במאמר הבא נדון בכמה סוגי פתיון הנפוצים בארץ בדיג פתיונות ונציין איזה פתיון מתאים לאיזה דג וננסה לתת טיפים לשימוש בכל סוג.
קלמארי וסבידה
הקלמרי, בעיברית דיונון הוא רכיכה ימית, טורפת, שניזונה מרכיכות אחרות, דגים ודגיגים, סרטנים וכו'. הקלמרי הוא פתיון מצויין לרוב הדגים בחוף כגון הסרגוס והכחילה והוא הפתיון המועדף עבור דג הטרחון. קלמרי או סבידה שלמים משמשים בדיג האינטיאס בעונת הסתיו מהחוף וסבידות חיות משמשות גם בדיג מסירה. זהו פתיון עמיד מאוד שמחזיק היטב על הקרס גם בזרמים חזקים ולא ייפול גם בהטלות מאוד חזקות. יתרונו העיקרי שניתן לתפוס אותו לבד ולאחסן בפריזר לקראת הדיג או לחילופין לקנות בחנויות.
אופן השימוש: ראשי קלמרי מצויינים לתפירה על קרס אחת או שתיים. ראשים גדולים אפשר לחתוך לאורך לשני חצאים. מסירים מהגוף את העור במשיכה, ומנקים את הקרביים. חותכים לרצועות והרי לנו פתיון איכותי ומשובח.
גמברי
שם נוסף: שרימפס. בעברית: חסילון
פתיון זה עדין יחסית והדגים להוטים אחריו. לגמברי שריון העוטף את גופו וכשדגים קטנים מחסלים אותו ניתן לשים אותו על הקרס עם השריון שמעכב את הדגיגים הקטנים מלחסל את הפתיון ונותן הזדמנות לגדולים להגיע ולאכל.
ניתן לתפוס גמברי בבריכות סלעיות מרופדות בחול שם הם מתחפרים בחול וניתן לראות את עינהם מציצות וצופות לצדדים (כן, כן, בישראל).
אופן השימוש: מקלפים את הקליפה ומסירים את הראש. חותכים לפי גודל הקרס. משחילים על הקרס ומטילים… המהדרין מלפפים חוט אלסטי שמעכב דגיגים מלפרק את הפתיון ומחייב לבלוע אותו ובכך מגדיל את הסיכוי לתפוס יותר דגים.
המקור העיקרי לרוב הדייגים הוא שוקי הדגים או חניות לציוד דיג. גמברי מעובד למאכל שמקורו במזרח הרחוק לא מתאים לדיג כי הוא כבר עבר טיפולים שונים שהסירו ממנו את טעמו החזק אותו מזהים הדגים ואליו הם נמשכים.
הפתיון מתאים לרוב סוגי הדגים כגון סרגוס, כחילה, מרמיר, אג'אג', וכו'
בבולוס הוא משמש כפתיון עיקרי ולדיג הפארידות הגדולות – מלכות משתמשים בגמברי שלמים.
סרטן חול וסרטן סלע
סרטן הוא אחד הפתיונות המקומיים אותם הדגים מכירים ואחריהם הם רגילים לרדוף. פתיון מעולה בעיקר באזורים סלעיים וליד מדפי סלע שם בים גלי הדגים אורבים לסרטנים שאיבדו אחיזה בגלים ונסחפו למים. סרטני חול נפוצים בקיץ במקומות בהם החול עדין והם בונים מחילות עמוקות שם הם מבלים את שעות האור ויוצאים רק לאחר רדת החשיכה.
סרטנים בגודל של עד 2 -3 ס"מ ניתן לתפור חיים על ידי נעיצת הקרס בשולי השריון וליפוף חוט אלסטי שמאבטח הכל יחד חשוב לא לשבור את השריון ולא לפגוע עם הקרס באיברים חיוניים כדי לשמר את הסרטן חי. לחילופין ניתן להקפיא סרטנים ולקחת לים שם ניתן לתפור קטנים בשלמותם ממש כמו את החיים ואת הגדולים לקלף מהשריון ולחתוך לשתיים או לארבע לפי גודל הסרטן וגודל הקרס.
כשתופרים סרטנים חשוב להשתמש בקרס עם קצה ישר ולא מכופף פנימה. ולוודא שקצה הקרס בולט וכן כדאי להשתמש בתלאי ארוך של כחצי מטר ואף יותר (בניה ארוכה) בטסט של לפחות 15 ליב' ולהטיל לאיזור מעורב של חול וסלע . אופי האכילה משתנה באם הדג נמצא בודד או אז הוא אוכל בנחת או למצב בו הוא בלהקה שאז מחשש שיחטפו לו את הפתיון הוא אוחז אותו בפיו ומתרחק בשחיה מהירה כדי להזון ממנו בנחת בצד. לרוב הבניה תגיע לקצה אורכה ותמתח, ואם הקרס בולטת היא יכולה להתפס בשפתיו או בלסתו של הדג. לחילופין היא יכולה גם להפלט. מעט בטן בחוט הראשי תסייע. משום סיבה זו, עבודה עם חוט מונו כראשי תיהיה יעילה יותר מאשר חוט בד כי הגמישות של החוט תמנע את העצירה הפתאומית. הדגים הגדולים די חששנים ובישנים ולאחר שהסרטן נפלט מהם הם נבהלים, בורחים ולא חוזרים אלא כעבור דקות ארוכות. המשיכה יכולה ליהיות מאוד חזקה ופתאומית שכן פתיון זה אטרקטיבי במיוחד לדגים גדולים כגון סרגוסים, אג'גים (פיג'מות), חאג'ג'ים גדולים ופארידות ולא פעם נתפסים עליו פריטים במשקל חצי ק"ג עד קילו וחצי.
טונה שחורה
פתיון עשיר בדם ומתאים כפתיון לגומברים שם משתמשים בפילה טונה בו נועצים את הקרס ומאבטחים עם חוט סיליקון. לדגים קטנים יותר כגון סרגוסים משתמשים בחתיכות קטנות ובים גלי ועובד. הפתיון הזה אינו מבוקש בים שקט אולם יניב תוצאות בים עובד.
ניתן להשתמש בדגים אותם תפסנו לבד או לרכוש בשווקים. מומלץ לפלט כשטרי ולחלק למנות ולהקפיא בשקיות.
תולעים
קיימים כמה סוגי תולעים – תולעים מיובאות הנמכרות בקופסאות, תולעי דם אותן ניתן למצוא בחוף בתוך החול סמוך לקו המים וליד סלעים,
התולעים הן הפיתיון מצויין מכמה טעמים – רוב הדגים אוהבים אותו, קל להשחיל אותן על הקרס, אין להן ריח חריף כמו לגמברי למשל. ניתן לרכשן בחנויות הדיג ומחירן לרוב ינוע סביב 20-25 ₪ לחבילה. יש יבוא מצרפת ויש מהמזרח הרחוק, לא ראינו הבדלים והעדפות של הדגים בין המותגים. והן זמינות כל השנה ביבוא שבועי. בתנאי טמפרטורה ולחות אידאליים אורך החיים שלהן יהיה כשבועיים ולכן יש להקפיד ולרכוש תולעים טריות סמוך ככל שניתן למועד היציאה לים ולבדוק בחנות שאין תולעים מתות בקופסא (זה סימן שהן ישנות). הקפדה על איחסון במקרר ושמירת מצע הגידול לח ללא עודפי מים, ותוספת מועטה של סוכר תשמר אותן שמנמנות, חיות ונושכות. חלקי תולעים שנשארו בסוף הדיג אין להחזיר לקופסא כי הן תרקבנה וכל התולעים בקופסה ימותו במהרה.
החיסרון – לא כל אחד אוהב להתעסק איתן…
יש קרסים מיוחדות לתולעים – אלה לרוב קרסים עם צוואר ארוך ושניים שלושה זיזים שמונעים מהתולעת להחליק בהטלה. קרסים בגודל 4 – 7 יהיו מצויינות למשימה.
דגי המטרה: מרמירים, סרגוסים, כחילות, חאג'אג'ים, אג'אג'ים, אוט-אוט ועוד
חזה עוף
פתיון בשרי שמתאים לסרגוסים ומרמירים. הייתרון הוא בזמינות הגבוהה – ניתן לקנות בכל סופרמרקט בדרך לים.
אופן השימוש – חותכים לרצועות קצרות ומלבישים על הקרס.
שבלולי ים וצלחיות
פתיון מצוין וזמין בכל איזור סלעי. את הצלחיות מוציאים מהסלע באמצעות החדרת סכין בין הכונכיה והסלע ומלבישים על הקרס יחג עם האיברים הפנימיים – אלה משחררים למים טעמים וריחות שמושכין את הדגים. את השבלולים שוברים באמצעות אבן ומלבישים בשלמותם על הקרס. יש את "הרגל" – זהו החלק הבשרי והשרירי וקל לנעוץ לתוכו את הקרס.
הפתיון מתאים למיני הדגים הנפוצים באיזורים הסלעיים כגון סרגוסים מרמירים וכחילות.
