ג'יג איטי – חלק רביעי
"התנועה העצמית של הג'יג היא התנועה הטיבעית" . (נוריהירו סאטו).
קצת טכניקה ופרקטיקה
הפעולה הבסיסית ביותר בשיטה זו ההקפצה. הנה ההסבר מה עושים ומה קורה בתגובה למטה.
הקפצה = תנועה אחת עם הידית – המקל מתכופף ובמקביל הג'יג עולה למעלה
עוצרים, והמקל מתיישר ובאותו הזמן, בגלל העיצוב המיוחד הג'יג שובר תנועה ומחליק הצידה:
עם סיום התנועה הצידה הג'יג מתחיל בביצוע תנועת נפילה – יש להמתין עד שהחוט ימתח, מה שמסמן את סיום הנפילה:
כפי שאדגיש פעמים רבות בהמשך – רוב התקיפות קורות בנפילה או בסמוך לה, ולכן, כדי לתת נפילה ארוכה יותר ומודגשת ניתן להרים את המקל מעלה בסוף התנועה ואז להורידו במהירות כמו שמודגם בסרטון הבא:
הסבר: תנועת הקפצה תתקבל מהקפצת המקל (JERK או מסיבוב הידית (PITCH), אולם לרוב משתמשים דווקא בסיבוב הידית. ותקיפת הדג מתרחשת בדרך כלל בכמה נקודות:
- נפילה (חישבו על כך – מתי דג שוקע? דג שוקע כשהוא מת או פצוע מאוד = טרף קל ללא השקעת אנרגיה ולכן כשהג'יג נופל הוא נראה כדג ששוקע)
- בתנועה הצידה – מדמה דג חסר אוריינטציה ומבולבל ששובר כיוון ושוחה באופן לא צפוי ופתאומי
- בסוף התנועה הצידה לקראת ההקפצה באה – פאוזה קצרה בה לטורף קל לטרגט את הדג
מדוע התקיפה מתרחשת דווקא בנקודות אלה? ארחיב מעט – וזו דעתי בלבד – ננסה לחשוב מה הנפילה מייצגת עבור הדג הצופה בג'יג מרקד במים: אם נחשוב על הג'יג כעל דג – חישבו על כך – מתי דג שוקע? דג שוקע כשהוא מת או פצוע מאוד = טרף קל ללא השקעת אנרגיה וגם דג שבע ולא פעיל לא יוותר על ארוחה שגולשת לו לפה. לפיכך העצירה חשובה מאוד והיא חלק בילתי נפרד מתנועת הג'יג! לא לקצר בעצירות אולם גם לא להאריך בהן יותר מידי אחרת דג הצופה מהצד עלול לאבד עניין.
בנוסף, קיימת נקודה נוספת שזוכה לתקיפות רבות: בסוף התנועה הצידה 'הדג' לכאורה עייף וחסר אנרגיה ועוצר לנוח לפני התנועה הבאה. זמן מצויין והזדמנות לטורף אורב לתקוף.
בקפצה, או לאחר סיבוב הידית של הרולר קצה המקל ינוע מטה ב 90 מעלות ביחס למקל ולאחר מכן יתישר ויקנה לג'יג תנועה חלקה כלפי מעלה והצידה. הקפצה כזו יכולה ליהיות סיבוב ידית מלא, חצי סיבוב או אפילו רבע סיבוב. תנועת הידית תשפיע על אורך תנועת הגיג לצדדים – סיבוב הידית וההפסקות בין ההקפצות הן הבסיס לשליטה בתנועת הג'יג לצדדים. הנה סרטון (ביאפנית אמנם, אולם ניתן להבין היטב את ההדגמה):
מיד לאחר ההקפצה מטים את המקל מטה מעט עד שהחוט נמתח ומתישר – כאן הג'יג עושה את העבודה ונע הצידה, ואז מקפיצים שוב. העצירה של הג'יג כאמור, סוף התנועה הצידה, והעצירה לקראת הנפילה היא אחת הנקודות בהן מתרחשות רוב התקיפות ולכן לעיתים קרובות בהקפצה הבאה תגלה שהדג כבר נעול…
אין שיטה אחת, או מקצב מסויים, או קומבינציה של תנועות שתמיד תעבוד. צריך לשמור על מגוון תנועות ולשנות את תנועת הג'יג – בסוף תגיע למקצב הנכון – כמו דג פצוע ומבולבל.
דגי המטרה – כל הדגים, כולל כולם, כולל אלה שנהוג היה לחשוב בעבר שיתקפו רק ג'יגים שנעים מאוד מהר, כמו הטונות למשל.
