סידרת מאמרים זו המסבירה את מהותו של סגנון דיג יחודי זה נכתבה מתוך נסיון אישי ונסיונם של אחרים, וכמו כן מתוך חומר שפורסם באתרים שונים, בראשם JAPANESE ANGLERS SECRETS – סדרת המאמרים תורגמה בסגנון חפשי, ונעשה שימוש בשרטוטים ובתמונות וכן במידע באישור המחבר ובברכתו. סדר הדברים שונה מאשר בפרסום המקורי ונעשו בו שינויים ותוספות שהותאמו לדייג הישראלי.
השיטה פותחה משך שנים על ידי נוריהירו סאטו היפאני והיא כוללת טכניקות עבודה וכן ציוד מתאים.
חלק ראשון: הסבר כללי על השיטה והעקרונות שבבסיסה
"הכוונות שלך משתקפות בקצה המקל – האם הוא נע בהחלטיות?". (נוריהירו סאטו)
הקדמה לסדרת המאמרים
ג'יג מהיר (SPEED JIG) היה השיטה שהחלה לפני כמה שנים את הטרנד שבו נעשה שימוש בג'יגים לתפיסת דגים בעומק הים, את התפתחותה של השיטה אפשר פיתוח של חוטי בד, רולרים קטנים וחזקים ומקלות קלים אך אימתניים. אולם כמו שרבים ניסו וגילו – הג'יג המהיר לא מתאים לכל אחד – צריך לעבוד קשה ולעיתים חוזרים ללא דגים, אבל עם כאבי גב. קושי פיסי זה היה הגורם העיקרי שגרם לזניחת הסגנון מצד דייגי סירות רבים. סגנון זה גם פחות התאים לקיאקיסטים שעובדים בישיבה ועבודה עם ג'יגים כבדים יצרה לחץ ועומס רב על המפרקים והגב.
בעניין העומס הפיסי – אין מה לעשות הרבה. ג'יגים כבדים ועבודה מהירה ואגרסיבית = עומס רב.
לכן בואו נתעלם לרגע לקטע של המאמץ הפיסי ונתייחס לחלק שבו אין תפיסות… כפי שכולנו גילינו, הדגים בים אינם פעילים במשך כל שעות היום, תירוצים יש לרוב – יש ירח, אין ירח, פותחים את הפה בצפונית, אוכלים בדרומית, ים שקוף וים עכור… יש הרבה 'סיבות'. בשורה התחתונה, חלק ניכר מהיום הדגים לא פעילים, ודג שאינו נמצא בפעילות לא יתקוף את הג'יג – כולנו מכירים את התחושה שיש שם למטה דגים, אולי אפילו רואים אותם באיקו ובכלל, רק לפני יומיים שלושה גם תפסנו אותם בדיוק פה, אז מה עושים?
דג לא פעיל לא יתקוף לרוב, אבל גם דג שבע ולא פעיל לא יגיד 'לא' לארוחה חינם שאינה מצריכה השקעת אנרגיה. וזה בדיוק מה ששיטת הג'יג האיטי (SLOW JIG) מציגה לדג – ארוחת חינם.
בסדרת המאמרים הבאה נציג בפניכם את שיטת הג'יג האיטי – הפילוסופיה, השיטות והטכניקות, צעדים בסיסיים, ציוד וכו'. השתדלתי לחלק את המידע לכמה מאמרים כדי שיקל עליכם להבין את המידע, מה צריך לעשות, ואיך לעשות זאת נכון, בתקווה שזה יעורר בכם את הרעב והסקרנות לצאת ולנסות.
בואו נצא לדרך
כתבתי מקודם: " …גם דג שבע ולא פעיל לא יגיד 'לא' לארוחה חינם שאינה מצריכה השקעת אנרגיה " – מה הכוונה?
בעלי חיים בטבע תמיד יעשו את החשבון של הרווח שיצא להם מפעולה שהם עושים – הם יצאו לציד רק אם ידעו שיש סיכוי שיתפסו טרף שיכניס לקיבתם מזון ששווה אנרגטית יותר מאשר האנרגיה שבזבזו כדי לצוד אותו. אף אריה לא ירדוף 10 ק"מ אחרי עכבר… אבל אחרי זברה פצועה? זו כנראה כבר השקעה שווה וסיכוי גבוה לאוכל.
העבודה עם הג'יג בשיטת הג'יג האיטי באה לחקות דג פצוע. נסו לדמיין את התנועה של דג פצוע במים: פעם זז ימינה ומשנה כיוון שמאלה, מנסה לעלות מעלה ופתאום שוקע, רועד, מסתובב ונופל שוב ופתאום צובר כח ועולה מעלה ואז ימינה… תנועה עם כיוון מבולבל ולא ברור עם שינויי דפוס תנועה תכופים, אך שמירה על תנועה כל הזמן בשילוב עם ג'יג ששוהה זמן רב באיזור התקיפה של הדגים. זהו הבסיס של השיטה ועל זה היא מבוססת. בניגוד למה שניתן להבין משמה של השיטה אין הכוונה לגלגל לאט וזהו אלה לשמר תנועה מתמשכת עם הקפצה אחת כל שניה –שתי שניות, משולב עם משיכות ארוכות (תנועת ניגוב) ושימוש בג'יגים מותאמים. ועוד – נגיע לזה בהמשך.
הנה דוגמא לצורת התנועה של הג'יג בסגנון זה – שימו לב לתנועה האפקית ולנפילות:
ההדגשה באדום היא על הנקודות בהן סטטיסטית סיכוי רב יותר לדג לתקוף.
תחת הכותר ג'יג איטי, ישנם כמה סגנונות ששונים אלה מאלה מבחינת ארסנל התנועות אותן מבצע הדייג, והמשותף לכולם הוא עבודה נינוחה יותר, מדוייקת ומכוונת, אבל על כך נדון בהרחבה בפרקים הבאים בסדרה.
תגובות
